שולחן עורך: תכלה שנה וקללותיה (טור שבועי)

יחיאל בן חיים
כ"ח אלול ה'תש"פ 17/09/20
מהו הסעיף בהחלטת הממשלה שחרץ את גורלה של בית שמש • מה הוביל לאבדן האמון בין הממשלה לאזרחים • איזו תוצאה לא נלקחה בחשבון כשהוחלט על הטלת הסגר • מדוע התפטרותו של השר ליצמן הפתיעה את חבריו לסיעה • ומה הקשר בין ההפגנות בבלפור לבין החסידים שיסעו לאדמו"ר בראש השנה • 'שולחן עורך' - טור סיכום שבועי
צילום: דוברות המשטרה
צילום: דוברות המשטרה

הררי מילים נכתבו ונאמרו בנודע למדיניות הממשלה הקלוקלת בחודשים האחרונים. המאמצים הכושלים למיגור התחלואה, המסרים הסותרים, האפליה בין האוכלוסיות השונות בישראל, ההנחיות שמשתנות חדשות לבקרים וכמובן הפגיעה הכלכלית האנושה של המגזר הפרטי. אך נדמה כי מעל הכל, מה שהוביל לפגיעה החמורה ביותר באמון הציבור הוא הזלזול הבלתי נתפס של חברי הקבינט בצרכים של אזרחי ישראל.

כל ההחלטות שהתקבלו בקבינט הקורונה, היו מונעות משיקולים פוליטיים. קבוצות לובי של בעלי אינטרסים השפיעו על המדיניות. כל שר דאג להקל את רוע הגזרה מתחום האחריות של משרדו וכך נוצרה עירבוביה לא ברורה של הנחיות סותרות שבינם לבין שמירה על בריאות הציבור אין ולא דבר אחד. בשבוע שעבר תיארנו כאן בארוכה את הפיקציה של הסגר הלילי על בית שמש ויתר הערים האדומות, והאמת שמאז המצב רק החמיר. המשטרה לא אכפה דבר, איש הישר בעיניו יעשה ומלבד להשאיר את הילדים זרוקים בביתם ללא מסגרת חינוכית, לא נעשה כלום.

אבל שיא השיאים נרשם השבוע בהודעת הממשלה שהחליטה על הטלת הסגר הכללי במדינה. כזכור, כשהוטל העוצר הלילי על הערים האדומות ובית שמש בתוכן ההחלטה היתה בתוקף עד ליום שלישי השבוע, אז היתה אמורה להתבצע בדיקה מחודשת ובהתאם לנתונים להחליט האם להאריך את העוצר לתקופה נוספת. כאמור, בתחילת השבוע הוחלט על הטלת סגר כללי על ישראל מיום שישי, ומשרד רה"מ מוציא על כך הודעה משותפת יחד עם משרד הבריאות.

לכאורה הודעה מקובלת היוצאת באופן שגרתי במקרים כאלו. אך חדי עין הבחינו בתוספת חריגה שנוספה בסיום ההודעה. "עוד הוחלט להאריך את תוקפן של התקנות (מודל הרמזור ותקנות הסגר הלילי באזורים האדומים) שהיו קיימות עד כה, עד ליום ה-18 בספטמבר 2020, בשעה 14:00 בצהריים." כך, במשפט אחד תמים ואגבי, החליטה ממשלת ישראל לעשות "גשר" מיום שלישי ועד כניסת הסגר לתוקף ביום שישי ולהשאיר את מערכת החינוך סגורה עוד יומיים, מבלי להתחשב בנתונים או במאמצים של התושבים לעמוד בתקנות העוצר ולהוריד את מספר החולים בעיר.

בדיעבד מתברר כי בית שמש נותרה אדומה וסביר להניח כי גם אילו הייתה מתבצעת בדיקה היה מוחלט לבסוף להשאיר את העוצר על כנו ואת מערכת החינוך סגורה. אבל האגביות וחוסר המחשבה שמאחורי ההחלטה, הן אלו שמקוממות כל כך. זהו מה שגורם לאובדן מוחלט של האמון בין הממשלה לאזרחים וזו הטרגדיה הגדולה של המצב הנוכחי. העובדה שאנשים מרגישים מופקרים לגורלם ואיש הישר בעיניו יעשה. אין שום דרך לטפל בקורונה ולהביא להורדת מספרי החולים ללא שיתוף פעולה מצד התושבים, ואת זה לא נראה בעתיד הקרוב.

****

ההשפעה המיידית של סגר כללי על המדינה היא כמובן קודם כל נזק כלכלי אדיר. ויש עוד השלכות רבות שרובן נלקחות בחשבון בטרם מחליטים על סגר, אבל את הטלטלה הפוליטית שנגרמה הפעם, איש לא יכול היה לצפות מראש. עוד בטרם ההחלטה להטיל סגר אושרה בממשלה, הודיע שר השיכון יעקב ליצמן על התפטרותו מהתפקיד. התפטרות מחאה שבאה מתוך הבנה כי לא יצליח לשנות את רוע הגזירה.

במכתב ההתפטרות הסביר ליצמן את הצעד החריג בטענה שסגר ימנע ממאות אלפי יהודים להגיע לבית הנסת. "מדובר בהחלטה קשה שתדלל ותקטין משמעותית את כמות הבאים לבתי הכנסת בראש השנה ויום כיפור, בייחוד רבבות אלפי יהודים, ממגוון אוכלוסיות שונות, חלקם כאלה שזו בשבילם פעם יחידה בשנה שהם נוהגים להגיע לתפילה בבית כנסת". ליצמן כמובן לא מתנגד לסגר אם אכן יש צורך בכך מבחינה בריאותית, אך טענתו היא שהיה ניתן להטיל סגר בחודשים האחרונים והעבודה שהמתינו לחודש החגים עם ההחלטה על הסגר גרמה לו לנקוט בצעד הדרמטי:

מקרוביו של ליצמן מסבירים כי הוא ידע היטב שההתפטרות שלו לא תמנע את החלטת הממשלה על הטלת סגר, אבל מדובר בצעד ערכי כאקט מחאה על זלזול ממונה הקורונה פרופ' גמזו בחגי ומועדי ישראל". לדבריהם ליצמן התבטא בשיחות סגורות כי "נתוני התחלואה מטפסים מזה תקופה אך לא העזו להטיל סגר מלא בחופשת יולי-אוגוסט". נוכל רק להזכיר את ההפגנות ההמוניות שהזכות לקיימן תישמר גם במהלך הסגר.

מה שמפתיע בהתפטרות ליצמן על רקע ההחלטה להטיל סגר, היא השתייכותו לחסידות גור, שמרגע התפרצות הקורונה שמרה בקנאות דתית על הוראות הרופאים משום ''פיקוח נפש''. דווקא חבריו למפלגות החרדיות, שחלקם משתייכים לקהילות שזלזלו בהנחיות, אם בהוראת רבותיהם ואם מדין גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, תומכים בסגר בתקופת החגים, כשלטענתם יש היגיון בסגר בתקופה זו. "ראשית", הם מסבירים בשיחות סגורות, "הפגיעה בכלכלה תהיה מועטה, שכן בתקופה שבין ראש השנה לשמחת תורה ישנם מעט מאוד ימי עבודה. שנית, ביחס לתפילות נבנה מודל המאפשר תפילות במניין בימים הנוראים. אומנם לא יהיו תפילות ברוב עם כבכל שנה, אבל יהודי שירצה להתפלל במניין יהיה לו איפה להתפלל".

הדברים גם באו לידי ביטוי בהודעות ששיגרו ראשי המפלגות החרדיות לאחר התפטרות ליצמן שהיו פושרות ולא הביעו תמיכה מוחלטת בצעד שנקט . יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני, שוחח עם ליצמן ואמר לו כי "אני מצטער על התפטרותך מהממשלה". גפני הוסיף "כולנו תקוה שהנסיבות ייפתרו והוא יוכל לשוב לתפקידו במהרה". גם יו"ר ש"ס אריה דרעי הודיע כי הוא "מצר" על ההתפטרות, אך בו זמנית הבהיר כי הוא בעד הטלת סגר מלא בחגים על מנת לעצור את התחלואה.

התפטרות ליצמן  גורמת לכאב ראש קטן בתוך מפלגת יהדות התורה, המאחדת את דגל התורה הליטאית ואגודת ישראל החסידית. לפי ההסכם בין הסיעות יישמר שוויון בנציגים בין דגל התורה לאגודת ישראל. על מנת לשמר את השוויון התפטר ליצמן מהכנסת כשמונה לשר כדי שח"כ אליהו ברוכי מדגל התורה יכנס לכנסת ובכך יאזן את הרשימה. כעת, משליצמן מתפטר מתפקידו בממשלה הוא חוזר לכהן כח"כ מה שאומר שברוכי ייפלט מהכנסת והשוויון בין הליטאים לחסידים יופר. על מנת למנוע מחלוקות, הודיע ליצמן כי מי שיתפטר מהכנסת יהיה ח"כ אליהו חסיד מאגודת ישראל והוא יפנה את מקומו לברוכי. מצב זה יוצר מתח פנימי בתוך אגודת ישראל. מה גם, שליצמן הדגיש כי המפלגה תישאר חברה בקואליציה וכעת עולה השאלה למי ילך אם בכלל תפקיד שר הבינוי אותו נטש ליצמן.

****

אחד הנושאים הנפיצים ביותר במהלך התקופה האחרונה, הייתה ההשוואה בין ההפגנות ההמוניות בבלפור, לבין המגבלות החמורות על בתי הכנסת. כשהוחלט על הטלת הסגר, הודיעה המשטרה כי תאכוף בקפדנות את האיסור לנוע מעיר לעיר וכי במוצאי ראש השנה, היא לא תאפשר לאנשים שיצאו להתארח בחג לחזור לעיר מגוריהם. חיש מהר נמצא הפתרון המבוקש: אורגנו הפגנות המוניות בכל עיר ועיר כשכל מי שירצה לחזור לעיר מגוריו, פשוט יודיע כי הוא בדרכו להפגנה וכך יוכלו החסידים שיסעו להתפלל יחד עם רבם בחג, לחזור לביתם בצאת החג. בבחינת הגולם קם על יוצרו.

"למה אוסרים תפילות אבל לא אוסרים הפגנות?", אמר השר לביטחון פנים אמיר אוחנה. כרגיל בישראל, מי שטען שלממשלה אין זכות להגביל את ההפגנות היה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שהסביר כי לפוליטיקאים אסור לעסוק בכלל בסוגיית הגבלת ההפגנות, וכי זכות המחאה היא זכות דמוקרטית שאסור לפגוע בה.  השר דודי אמסלם השיב על כך למנדלבליט: "כל מה שמעניין אותך זה הפגנות ולא בריאות הציבור". אדלשטיין אמר כי "נושא ההפגנות לא צריך להיות פוליטי אלא רפואי", והציע: "שאנשי המקצוע יכתבו את ההמלצות שלהם".

בהתאם לחוסר ההסכמות בישיבת הממשלה הנושא נשאר עמום, גם נתניהו לא התייחס לנושא ההפגנות במסיבת העיתונאים, ועדיין לא ברור מה נקבע בנושא. יודגש, כי בהתאם לחוק המאבק בקורונה שאושר בכנסת, הממשלה לא רשאית למנוע הפגנות אך יכולה להגביל את מספר המשתתפים בהן ולמנוע מתושבי עיר אחת להגיע להפגנה בעיר אחרת.

אישור הסגר מהווה את השלב הראשון בתוכנית התלת-שלבית שאושרה בקבינט הקורונה ביום חמישי האחרון. לפי התוכנית, אחרי סגר בן שבועיים אמורה להתבטל מגבלת התנועה למרחק עד 500 מטרים מהבית. בשלב השלישי אמורה המדינה לעבור להתנהלות לפי תוכנית "הרמזור" של הפרויקטור גמזו – כלומר מעבר להגבלות משתנות לפי רמת התחלואה בכל יישוב. כעת, נותר רק להתפלל ''תכלה שנה וקללותיה''.

 

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.