שולחן עורך: שנת המהפך (סיכום שנתי)

יחיאל בן חיים
י"ז תשרי ה'תשפ"ב 23/09/21
שנת תשפ׳׳א תיחרט בזיכרון ההיסטורי-פוליטי בישראל, כאחת השנים הדרמטיות ביותר שידעה הפוליטיקה הישראלית, עם משמעויות והשלכות רחבות יותר מההקשר הפוליטי הצר. סיכום:
בנט ולפיד (באדיבות המצלם)
בנט ולפיד (באדיבות המצלם)

השנה הזו תיזכר כשנה שבה בוצעה הונאת הבחירות הגדולה ביותר אי פעם, וחבורת אנשים שאינם מסוגלים להוציא מילה של אמת מפיהם התאספו יחד, ערב רב של דעות ואינטרסים, כדי להקים את הממשלה הכושלת ביותר בתולדות ישראל. שנה שבה לאחר יותר מ-12 שנה רצופות נפרד נתניהו מכס ראש הממשלה, והנזקים לא אחרו מלהגיע. אבל הבה נקפוץ אל ראשית שנת תשפ"א, כשאפילו אחרוני הציניקנים לא העזו לעלות על קצה דעתם את האירועים שיתרחשו בהמשך השנה, ועד לאיזו דיוטא תחתונה מסוגלים להידרדר אותם פייק ימין. 

שנת תשפ"א נפתחה כבר במשברים פוליטיים, שליוו את הממשלה הפריטטית קצרת התפוגה של נתניהו ובני גנץ, כשהעילה הרשמית היא סביב שאלת התקציב, כשגנץ וכחול לבן מתעקשים על העברת תקציב דו שנתי ונתניהו ובכירי האוצר טוענים כי להעביר תקציב חד שנתי בשל משבר הקורונה. 

חיש מהרה הריח הלך והתחזק והבחירות הלכו והתקרבו, וכבר בימי חג הסוכות אשתקד הוחלפו מהלומות פוליטיות כשכל צד תוקף בחריפות את הצד השני, ומאשים אותו בחתרנות פוליטית ובניסיון לגרור את המדינה לבחירות, כששוב, כאמור, סוגיית התקציב והמחלוקת האם להעביר תקציב חד שנתי או דו שנתי היא שנמצאת במוקד. לקראת סוף תש"פ, נדחה המועד האחרון להעברת התקציב במה שכונה 'פשרת האוזר', אבל פתרון אמיתי לא נמצא. 

כך בערב חג הסוכות התפטר מהממשלה שר התיירות דאז אסף זמיר, תוך ההטחת האשמות בנתניהו. הודעת התגובה של בני גנץ, הבהירה את עומק הקרע בתוך הממשלה הפריטטית. "קיבלתי בהבנה ובכאב את הודעתו של חברי השר אסף זמיר. בשבועות האחרונים ניהלנו שיחות ארוכות וכנות אשר ביטאו את רחשי הלב המשותפים לרבים בממשלה, בכנסת ובכל בית ובית בישראל. רצינו אחדות אך זו לא הממשלה לה ייחלנו.

"מדינת ישראל מתמודדת עם משבר עמוק וקשה. משבר בריאותי אך לצידו ובעוצמתו משבר אמון בין ההנהגה לאזרחי המדינה. משבר אמון הנובע בראש ובראשונה מהיעדר דוגמא אישית, ומחשש אמיתי הנובע מכך שעיסוק באינטרסים פוליטיים גובר על הדאגה לבריאות הציבור ולפרנסתם של מיליוני בתי אב החרדים, ובצדק, לגורלם ולעבודתם. היעדר היציבות ותחושת איבוד השליטה בניהול המגיפה מחייבים השבת סדרי השלטון. אי אפשר עוד להמשיך את הכאוס המשבש מידי יום את חייהם של עשרות אזרחים ותיקים וצעירים. אי אפשר להמשיך להתייחס באדישות לטרגדיות הפוקדות מדי שבוע מאות משפחות המאבדות את יקיריהם, ואת החרדה של עשרות אלפי נדבקים בכל חודש". 

גנץ הוסיף והודיע כי "כדי לאפשר את השבת השליטה וסדרי השלטון הוריתי לשר המשפטים לפתוח בהליכי מינוי מואצים אך על פי הנהלים הסדורים של פרקליט מדינה קבוע, ואני קורא לפתיחתו של תהליך למינוי מפכ"ל משטרה קבוע. גם משטרת ישראל זקוקה בייחוד ברגעים אלו ליציבות ארגונית החיונית לתפקודה. שום שיקול אחר אינו יכול לבוא עוד במקום טובת המדינה, ושמירת ביטחונם ובריאותם של אזרחיה. 

"ניסיון הפגיעה בחייהם של מפגינים לצד הפרעות סדר כנגד פקחים ושוטרים מחייבים אותנו כממשלה להשיב את תחושת התפקוד והשליטה. כשר הביטחון וכיו"ר כחול לבן, לא אאפשר עוד את המשך הכאוס והטלטלה כל עוד אני בתפקיד. אנחנו במלחמה. כאיש צבא, כלוחם וכחייל איני מכיר את מושג הפסקת המשימה ולכן חבריי ואני נילחם על השבת הסדר והיציבות ועל שמירת המשטר הדמוקרטי מפני אלו הזוממים להחריבו. הצטרפנו לממשלה שתפקידה למגר את הקורונה ולא את הדמוקרטיה או את שלטון החוק. מי שזה לא מתאים לו, שיקבע מועד לבחירות".

בהמשך אף שיגר בני גנץ מכתב רשמי בנושא לנתניהו בדרישה לאשר תקציב דו שנתי בהקדם, וכן לאשר את תקנון עבודת הממשלה. בליכוד מצידם המשיכו במתקפה: "כחול לבן ממשיכים לעסוק בפוליטיקה קטנה כדי להסיט את האש ממפלגתם המתפרקת, בזמן שראש הממשלה נלחם בקורונה. נשמח אם גנץ יפתור את הבעיות הפנימיות שלו, אך לא באמצעות חרחור ריב שיוביל את ישראל לבחירות". בתגובה הכריז גנץ בפתח ישיבת סיעת כחול לבן "תם פרק ההבלגה".

כנס החורף של הכנסת ה-23 נפתח, מלווה בקולות הבחירות הללו, נדלג מעט על כל השבועות הארוכים והמתישים של משא ומתן בלתי נגמר, ושלל הצהרות ואיומים, ונגיע אל השעות האחרונות לפני פיזור הכנסת. לקראת ההגעה אל הדד-ליין האחרון, הסיפור הפך למוזר יותר ויותר. כך למשל בכחול לבן הוציאו הודעות על סיכומים ופשרות חסרות היתכנות מעשית, ובליכוד מיהרו להכחיש. כך נאמר בהודעת כחול לבן: "מחר תקודם בהסכמה הצעת חוק שלפיה יועבר תקציב המדינה לשנת 2020 עד ל-31.12.20, ולשנת 2021 עד לתאריך 5.1.21. לפי הצעת החוק, אם לא יועברו תקציבים אלו עד למועד הנקוב - הכנסת תתפזר והבחירות יתקיימו ב-23.3.21. נתחיל בקידום תהליך ובמקביל נמצה את הניסיון להביא לממשלה מתפקדת, עם תקציב שמיליוני ישראלים זקוקים לו כעת, מינויים ושמירה על שלטון החוק, והיעדר השפעה של ראש הממשלה על משפטו. אם לא יושגו הבנות שבמסגרתן ימולא ההסכם הקואליציוני, ואזרחי ישראל יזכו לממשלת אחדות מתפקדת שמתנהלת בשיתוף פעולה כנדרש ותוך שמירה על הדמוקרטיה ושלטון החוק - נמשוך את הצעת החוק, והכנסת תפוזר ביום שלישי הקרוב". בליכוד מיהרו להגיב לכך: "אם מישהו מאמין שהליכוד יסכים לחזור ל'ממשלה בתוך ממשלה' - הוא מדומיין". 

בועדת הכנסת החלו להכין את הצעת החוק, וכדי להוסיף דרמה לסיפור, התברר כי אחת מחברות הכנסת בכחול לבן נדבקה בקורונה וכמעט כל חברי הכנסת של כחול לבן נפגשו עמה במסיבת חנוכה ונדרשו לבידוד. איכשהו החוק אושר בוועדה, ובמליאת הכנסת החל הדיון בהצעת החוק לדחיית הבחירות בקריאה הראשונה, והשאלה האמיתית הייתה האם החוק ייפול כבר באותו לילה, או שניאלץ לסבול עוד 24 שעות שבהן כביכול תהיה אופציה לדחיית הבחירות, עד שהכנסת תתפזר סופית. 

בכחול לבן הרשמית החליטו להיעדר מההצבעה, והפוקוס התמקד בשלושה מבין חברי הכנסת: אסף זמיר, מיקי חיימוביץ' ורם שפע. זמיר כזכור התפטר כבר מהממשלה במחאה, והשלושה יצרו מעין סיעה אופוזיציונית פנימית כשהם מתנגדים לצעדי הפשרה, והשאלה הייתה האם הם ייעדרו או יצביעו נגד החוק ובכך יפילו אותו כבר אז. 

לא חשבתם שזה יהיה כל כך מהר. כמו בכל סיפור טוב, גם כאן היו חייבים קצת פיתולים בעלילה שיביאו את האבסורד לשיא. כל חברי הכנסת סיימו לנאום בדיון על הצעת החוק, ולדוכן הכנסת עלה ח"כ הרב יצחק פינדרוס לסכם את הדיון, כמ"מ יו"ר ועדת הכנסת. זה קרה סמוך לשעה 23:00. הוא מצידו הגיע לנאום קצר, כמה דקות סיכום והולכים להצבעה. אבל אז נשלח אליו פתק – "תמשוך זמן". וזאת למודעי כי יו"ר הוועדה המסכם את הדיון יכול על פי התקנון לנאום כמה זמן שהוא רק רוצה. וכאן התחיל נאום שנמשך ונמשך, יש הטוענים שעד לרגע זה. אחרי כמה דקות חברי הכנסת קלטו לאן העסק הולך, וכך במשך כמעט שעתיים, שעה וחמישים דקות ליתר דיוק, התרחש במליאה מופע שלם, שכלל דיונים בשלל נושאים, שאלות מהקהל בבית אשר שיגר הודעות היישר לח"כים שהפנו אותם אל הרב פינדרוס, ואפילו איחולי מזל טוב וד"שים. 

בזמן שבמליאה מתרחשת החגיגה, מאחורי הקלעים ניסו בליכוד להבין אם יש להם רוב להעביר את הצעת החוק. שלושת ח"כי כחול לבן התמקמו בנקודות שונות בכנסת ובחניון הכנסת, ובמקביל אנשי הליכוד ניסו לבדוק לאן נעלמו חברות הכנסת מהליכוד מיכל שיר ושרן השכל, המזוהות עם גדעון סער. גם חיים כץ כבר היה בביתו, ונתניהו טרח להפעיל לחץ שיחזור ויצביע בעד. במקרה של כץ זה עבד. 

אחרי 105 דקות של מופע, נתניהו נכנס סוף סוף למליאת הכנסת להתחיל את ההצבעה, אך גם הוא הרגיש צורך לנאום קצת: "אני חושב שבשעה הזו היינו צריכים ללכד כוחות. היינו צריכים למצוא כל דרך למנוע את הבחירות האלה. היו לנו הסכמים עם כחול לבן. ברגע האחרון בני גנץ נסוג מהדברים שהסכמנו עליהם כדי לעצור את הדיקטטורה הפקידותית-משפטית פה, אבל הוא לא עמד בלחץ של ניסנקורן וחבריו. אנחנו כמובן לא יכולים להסכים לזה. ולכן ככל הנראה כחול לבן, כולל האנשים שלה שהולכים להצביע כאן, הולכים לגרור אותנו לבחירות מיותרות. אני רוצה להגיד לכם שאני לא חושש מהבחירות. אנחנו ערוכים לזה. אנחנו ננצח. הציבור בישראל יודע מי מביא מיליוני חיסונים, ארבעה הסכמי שלום, מי בולם את איראן, מי מביא ביטחון ומי ישקם כאן את הכלכלה בתנופה רבה. אבל זה מיותר. יותר מזה אין לי מה לומר. אני אצביע בעד המשך קיום הממשלה". 

ההצבעה על החוק החלה, היא התנהלה כהצבעה שמית, כלומר מזכירת הכנסת קוראת בשמו של כל אחד מחברי הכנסת והוא אומר בעד או נגד, או שהוא אינו נוכח. בהצבעה כזו יש שלושה סבבים: ראשית קוראים בשמות כל הח"כים לפי הסדר, אחר כך קוראים שוב בשמות הח"כים שבסבב הראשון לא נכחו, למקרה שבינתיים הם כבר נוכחים, ולבסוף יו"ר הכנסת שואל האם יש עוד ח"כ שלא הצביע ומעוניין כעת לעשות זאת. 

הסבב הראשון נפתח. השלישייה מבית כחול לבן לא נכחו, כך גם מיכל שיר ושרן השכל. עוד לא נכחו חברי הכנסת של רע"מ, שכנראה בתיאום עם נתניהו נעדרו ולא התנגדו כחבריהם לרשימה המשותפת, בניסיון לעזור להשגת הרוב. הסבב השני של ההצבעה החל, ופתאום אנשים החלו להפציע במליאה. ראשונה הגיעה מיקי חיימוביץ' שהכריזה "נגד", אחר כך גם אסף זמיר, ואז ביציע המבודדים הופיע רם שפע המבודד והצביע גם הוא נגד. ולקינוח נכנסה מיכל שיר והתנגדה גם היא. התוצאה: 49 נגד, 47 בעד, הצעת החוק נפלה כבר בקריאה הראשונה, ופיזור הכנסת הפך לעובדה מוגמרת. כך למעשה נחתם גורלה של הכנסת ה-23 ויום למחרת התפזרה הכנסת, כאשר לראשונה בתולדות המדינה מדובר בפיזור כנסת אוטומטי על רקע אי העברת תקציב. 

עם פיזור הכנסת נשא ראש הממשלה דאז נתניהו את נאום הבחירות הראשון, מעניין לשוב אליו במבט לאחור: "אני לא רציתי בחירות, הליכוד לא רצה בחירות, הצבענו פעם אחר פעם נגד בחירות - כולל אתמול בלילה. לצערי גנץ חזר בו מהסיכומים בינינו וזה גורר את המדינה לבחירות. זה קרה בגלל מאבק פנימי במפלגה שלו. הוא חזר בו בגלל ההתעקשות שלו לתת לניסנקורן לקדם דיקטטורה של פקידי שמאל שרומסים את רצון הציבור. אנחנו לא יכולים לתת לזה לקרות. 

"אם כופים עלינו בחירות - אני מבטיח לכם שננצח. הליכוד יביא ניצחון ענק בבחירות משתי סיבות: הראשונה, רוב אזרחי ישראל רואים את המנהיגות וההישגים האדירים שלנו. אנחנו מביאים מיליוני חיסונים, מביאים הסכמי שלום היסטוריים, בולמים את האיום האיראני, הופכים את ישראל לאחת הכלכלות המובילות בעולם. 

"הסיבה השנייה שננצח היא שההחלטה בבחירות האלה היא ברורה: זאת או ממשלה שתלויה בלפיד ובשמאל, או ממשלת ימין-על-מלא. זאת הבחירה. יש הרבה פוליטיקאים, כל אחד מהם טוען לכתר וטוען שיש לו ניסיון ויכולת להיות ראש ממשלה. רק אתם תשפטו מי מהם פוליטיקאי ומי מהם מנהיג. אבל דבר אחד ברור: אף אחד מהפוליטיקאים האלה לא יוכל להרכיב ממשלה בלי לפיד והשמאל. הם יכולים לתת הרבה הצהרות 'ימניות', אבל אין להם דרך אחרת להרכיב ממשלה בלי לפיד ומפלגות השמאל. הדרך היחידה להביא ממשלת ימין על-מלא בלי השמאל, הדרך היחידה להגשים את כל החלומות של הימין, זה להצביע לליכוד - ורק לליכוד".

מערכת הבחירות לכנסת ה-24 נפתחה בסערה. זאב אלקין הודיע על פרישתו מהליכוד והצטרפותו ל'תקווה חדשה' שהקים זמן קצר קודם לכן גדעון סער. בנאום הפרישה הטיח אלקין, מי שהיה עד לפני זמן לא רב ממקורביו של נתניהו, שורת האשמות חריפה בנתניהו. 

במקביל, שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן פרש מכחול לבן, והצטרף לראש עיריית תל אביב יפו רון חולדאי להקמת מפלגת 'הישראלים'. היה בכך הרבה מן האירוניה, מאחר וניסנקורן היה הסיבה האמיתית והעיקרית למשברים בממשלה הפריטטית, והתעקשותו של גנץ שלא להזיז אותו מתפקידו היא זו שקירבה את קיצה של הממשלה. 

מקוצר היריעה ומחוסר רלוונטיות מיוחד, לא נלאה אתכם בכל התרחשויות מערכת הבחירות הלזו, שלוותה בעיקר בהתפצלויות והקמת שלל מפלגות שנגמרו בלא כלום. אחת המשמעותיות שבהן, בפרט במבט לאחור, הייתה ההתפצלות של בצלאל סמוטריץ' מנפתלי בנט ו'ימינה', כשהוא מקים את מפלגת 'הציונות הדתית'. כבר אז היה ניתן להבחין בקו השבר ובהתנתקות של בנט מהציבור הימני והדתי. 

רון חולדאי כאמור הקים את מפלגת הישראלים וניסה לרוץ איתה, אך היא לא ממש צברה תאוצה והוא נאלץ לפרוש בבושת פנים רגע לפני סגירת הרשימות, לאחר שהמשא ומתן עם מפלגת העבודה בראשות היושבת ראש החדשה מרב מיכאלי לא צלח. כך גם עפר שלח שפרש מיש עתיד, בשל קרע שנוצר בינו לבין יאיר לפיד על רקע דרישתו לערוך פריימריז לראשות המפלגה, הקים את מפלגת 'תנופה', שלא הצליחה לצבור תנופה וגם הוא נאלץ לפרוש בסגירת הרשימות. עוד פורש הוא משה (בוגי) יעלון, שהתפצל מיש עתיד וניסה לרוץ עם 'תלם', שתרומתה העיקרית הייתה באוסף מבוכות מרשים בבחירת האנשים לרשימה, בהם אף מי שכמה חודשים לאחר מכן נתפרסם כי הוא חשוד בריגול. ואם בהעלאת נשכחות ונשכחים, יש גם את ירון זליכה והמפלגה הכלכלית שלו. 

בישורת האחרונה של סגירת הרשימות, העבודה ומרצ לא התאחדו, יש עתיד רצה בנפרד וכך גם כחול לבן, שאז התנודדה סביב אחוז החסימה והפתיעה בתוצאות האמת. ימינה ותקווה חדשה הלכו וקרסו משבוע לשבוע ואיבדו מנדטים בקצב הולך וגובר. סמוטריץ' הצליח להתאחד עם בן גביר, אך המשא ומתן עם חגית משה שנבחרה לראשות הבית היהודי וגברה על ניר אורבך התפוצץ, הבית היהודי לא התמודדו כלל בבחירות והביעו תמיכה בימינה. בגזרה הערבית, הרשימה הערבית המשותפת התפצלה, כאשר חד"ש, תע"ל ובל"ד רצים יחד במסגרת הרשימה ואילו רע"מ בראשות מנסור עבאס רצים בנפרד. 

הבחירות לכנסת ה-24 נקבעו בתזמון גרוע למדי, ביום י' ניסן תשפ"א (23 במרץ 2021), ארבעה ימים לפי ליל התקדש חג הפסח. והסתיימו בתוצאות שיש בהן מן ההפתעה: הליכוד קיבלו 30 מנדטים, יש עתיד – 17 מנדטים, ש"ס – 9, כחול לבן הפתיעו עם 8 מנדטים, ימינה רק 7 מנדטים, העבודה – 7 מנדטים במה שנחשב להצלחה, יהדות התורה –7 מנדטים, ישראל ביתנו – 7 מנדטים, הציונות הדתית – 6 מנדטים, הרשימה המשותפת – 6, תקווה חדשה – 6, מרצ – 6, רע"מ עברו ברגע האחרון וקיבלו 4 מנדטים. 

כבר בימי חול המועד החל המשא ומתן לקראת ההמלצות בבית הנשיא, אז עוד כיהן בתפקיד רובי ריבלין. בערב שביעי של פסח נפגשו נתניהו ובנט, במוצאי שביעי של פסח בנט הלך לפגוש את לפיד. יום ההמלצות בבית הנשיא הסתיים בכך, שמפלגות גוש הימין והחרדים המליצו על נתניהו, שקיבל את מירב הממליצים, גוש השמאל המליץ על יאיר לפיד, ימינה המליצו על נפתלי בנט, תקווה חדשה והמפלגות הערביות לא המליצו על איש, וכך קיבל נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה, כאשר בצעד בלתי ממלכתי בעליל בחר ריבלין לסיים את כהונתו באקורד צורם ושיגר את כתב המנדט בידי מנכ"ל בית הנשיא ולא הזמין את נתניהו כנהוג. 

בכ"ד ניסן הושבעה הכנסת ה-24, הרביעית בתוך שנתיים בלבד. המשא ומתן הפוליטי החל באופן רשמי, אבל כבר בשלבים הראשונים, בזמן שבנט עוד הגיע לפגישות בבלפור ובמשרד ראש הממשלה, היה ניתן לחשוד בטוהר כוונותיו ובתוכניותו האמיתיות. 

גורם בכיר העריך כי בנט ולפיד תיאמו ביניהם את הדברים מיד לאחר הבחירות עוד קודם הטלת המנדט, וכי ככל הנראה היו אמורים לסגור רשמית כבר אז, אלא שברגע האחרון בנט קיבל רגליים קרות וחשש מהזעם הציבורי, ולכן ביקש לייצר מצב שבו הוא כביכול נתן הזדמנות לנתניהו ולהקמת ממשלת ימין, ובכך להכשיר את הקמת ממשלת השמאל בעוד כשבועיים. 

"ההתנהלות של בנט מוכיחה כי אכן כך הם פני הדברים, ולשם הוא צועד בשיתוף פעולה עם אנשי הכביכול ימין ב'תקווה חדשה'. בתוך ימינה יש עדיין קצת קולות אחרים שעוד לא השלימו עם חציית הקווים הזו והמלכת השמאל, אבל בנט עצמו נראה כי מנוי וגמור עמו לעשות הכול ובלבד שיקבל ולו לזמן קצר את התואר 'ראש הממשלה', גם אם זה יהיה תואר חלול וריק מתוכן, ובפועל הוא לא יוכל לעשות כלום בממשלה שנשלטת לחלוטין בידי מפלגות השמאל - יש עתיד, העבודה ומרצ". 

זמן קצר אחר כך כבר הכריז על כך בנט בצורה מפורשת. הוא אמנם הוסיף וטען כי הוא מעדיף הקמת ממשלת ימין, אך לאור ההתנהלות והפיצוץ במגעים מול הליכוד, מובן כי הוא חותר להקמת ממשלת שמאל. "כדי שלא יהיו ספקות, הנה סדר הדברים מבחינתי: עדיפות ראשונה – להקים ממשלת ימין. נתניהו, יש לך אותנו, לך תקים ממשלה. יש עוד 14 יום, הזמן לא נגמר. זה אפשרי. אם בליכוד ייכשלו במשימה, אז בעדיפות שנייה אני אפעל להקים ממשלת אחדות לאומית, בתנאי שהיא תהיה ממשלה טובה, יציבה ומתפקדת, ובתנאי שאוכל לשמור על הערכים, העקרונות והשקפת העולם הלאומית שלי. אני עוד לא יודע לומר שזה אפשרי, אבל אני מבטיח לנסות בכל כוחי. רק אם שתי האפשרויות הללו, ממשלת ימין או ממשלת אחדות לאומית, לא יתאפשרו, רק אז בלית ברירה ניאלץ ללכת לבחירות במתכונת כזו או אחרת".

בכ"ג אייר, פקע המנדט של נתניהו, לאחר התייעצות נוספת החליט ריבלין להטיל את המנדט על יאיר לפיד, ולא להחזיר את המנדט לכנסת כפי שהיה מתבקש יותר. בגוש השמאל החלו במשא ומתן רשמי ומואץ, אלא שאז פרץ מבצע שומר החומות יחד עם הפרעות בערי ישראל בידי פורעים ערבים ושיבש את התכניות, ואת ההתקרבות בינם לבין רע"מ ומנסור עבאס. 

ביום בו החל מבצע שומר החומות וטילים נורו על ירושלים, הייתה אמורה להיערך פגישת משא ומתן בין בנט ולפיד למנסור עבאס, אך היא נדחתה על ידי האחרון. בנט נאלם דומיה לכמה ימים ולבסוף גמגם כמה מילים. יאיר לפיד היה ברור כבר מההתחלה, כי הוא ממשיך בממשלה שתשען על רע"מ למרות הפרעות. 

"החמאס ופורעי לוד לא ינהלו אותנו. אנחנו ממשיכים להקים ממשלה. החמאס לא ינהל לנו את החיים. הפורעים בלוד ובעכו לא ינהלו לנו את החיים. האלימות לא תנהל לנו את החיים", דברי לפיד. "אירועי השבוע האחרון – מהר מירון עד שייח' ג'ראח, מעזה ועד עכו – לא יכולים להיות תירוץ להשארת נתניהו וממשלתו במקומם. בדיוק להיפך: הם בדיוק הסיבה למה צריך להחליף אותו כמה שיותר מהר. אנחנו ניתן גיבוי מלא לכוחות הביטחון ולשוטרים לפעול בכל דרך להחזרת השקט. הניסיון מלמד שארגוני טרור מבינים רק כוח, והם צריכים לדעת שנפעיל כוח ללא היסוס. במקביל נמשיך את המאמצים להקים ממשלה חדשה, מפני שאנחנו פועלים בקודים אחרים: אנחנו לא מפחדים מהם, והם לא ינהלו לנו את החיים. צריך לקחת נשימה עמוקה ולהרגיע את הילדים שנבהלו מהפיצוצים מעל הבית, אבל במקביל אנחנו ממשיכים במאמץ להקים ממשלת אחדות ישראלית". 

רק משהתארך המבצע והלחץ הציבורי גבר, ביצעו בנט ושקד את ההונאה הגדולה, כשבתרגיל הטעיה שפל ונכלולי, פרסמו ספין שקרי, כביכול בנט אומר "בשיחות סגורות" שלנוכח המצב הביטחוני ופרעות הערבים ברחובות, הקמתה של ממשלת השמאל המסתמכת על רע"מ לא תיתכן, מאחר שממשלה כזו לא תוכל לפעול כנדרש אל מול האיומים ולהשיב את הסדר. 

מהר מאוד כבר היה ברור כי מדובר בנוכלות. כמה ימים לאחר הפצת הספין הזה, כבר כתבנו בדפים אלו: "בשבוע האחרון גם התקיימה פגישת משא ומתן בין הליכוד וימינה, אך מההתנהלות של בנט, שקד ואנשי ימינה נראה כי מדובר יותר בתרגיל ובניסיון להשתיק את הביקורת העזה על המשך המגעים עם המפלגות הערביות בעיצומה של הלחימה וכשיהודים מותקפים ונרצחים ברחובות על ידי פורעים ערביים, ובינתיים נמשכת כל העת הדהרה המסוכנת לעבר ממשלת השנאה, כשעל פי הסיכומים שכבר פורסמו תפעל לעקירת כל הקדוש והיקר לעם היהודי, ותפגע באופן אנוש בזהות היהודית של מדינת ישראל. 

"הצעדים שבהם נוקטים ביש עתיד בימים האחרונים, לצד הטקסטים המעורפלים של בנט, שעדיין מסרב להתייצב ולומר מה באמת הוא מתכנן לעשות, לכאן או לכאן, מבהירים כי אכן כך הם פני הדברים – בנט ואיתו אנשי ימינה, לרבות שקד, לא חזרו בהם מכוונות הזדון". 

ואכן עם תום מבצע שומר החומות, התייצב בנט והצהיר בפה מלא כי הוא פועל בכל כוחו להקמת ממשלת שמאל עם לפיד. "בשנתיים וחצי האחרונות מדינת ישראל בסחרור. עוד מערכת בחירות, ועוד אחת, משך ארבע מערכות בחירות אנחנו מתבוננים בעיניים כלות על המדינה שלנו מחבלת בעצמה, מחלישה את עצמה, ומאבדת את היכולת שלה לתפקד. 

מיד לאחר דבריו של בנט, נשא נתניהו נאום חריף ובו שטח את מסכת השקרים של בנט ושקד: "בנט שוב הוליך שולל את הציבור. אותם שקרים, סיסמאות נבובות וחלולות על שנאה ופילוג למי שנותן את ידו לשנאה ופילוג. הוא אמר לפני הבחירות שלא יאפשר ללפיד להיות רה"מ גם לא ברוטציה. הוא אמר במערכת הבחירות שלא יהפוך את לפיד לרה"מ כי הוא איש ימין וזה נוגד את ערכיו ולערכיו יש משקל. נפתלי, לערכים שלך אין אפילו משקל נוצה. אין אדם אחד בארץ שהיה מצביע עבורך אם היה יודע מה אתה הולך לעשות, זו הונאת המאה.

"מיד אחרי הבחירות בנט עשה את הפליק פלאק הראשון ונסוג מכל ההתחייבויות שלו, הוא דוהר לממשלת שמאל כדי להיות רה"מ בכל מחיר. זה הדבר היחיד שמעניין אותו, כל השאר זה גלגולי עיניים. בזמן הלחימה בעזה בנט עשה עוד פליק פלאק, הוא הצהיר שממשלת שמאל ירדה מעל הפרק. אחרי שעבר המבצע, הוא עשה פליק פלאק שלישי והוא שוב דוהר לממשלת שמאל. הוא מסביר שזה כדי למנוע בחירות חמישיות, אבל מה השתנה? בזמן הלחימה, כשבנט הוריד את ממשלת השמאל מהפרק, לא הייתה סכנת בחירות? עכשיו מתברר שמה שבנט אמר תוך כדי מערכת הבחירות והלחימה אלו דברי סרק שנועדו לרמות את בוחרי הימין ולקחת את קולות הימין - שמאלה".

בכ"ב סיון, כחצי שעה לפני חצות ופקיעת המנדט, התקשר יאיר לפיד אל רובי ריבלין והודיע לו "עלה בידי להרכיב ממשלה". להודעה הזו קדם יום ארוך ודרמטי. שני מוקדים התנהלו לאורך היום: הויכוח על הוועדה לבחירת שופטים והמשא ומתן עם רע"מ ומנסור עבאס, כל זה הסתיים לבסוף בחתימה על הסכמים קואליציוניים, המבישים ביותר שידעה אי פעם מדינת ישראל, הסכמים שכל כולם אינם אלא הכרזת מלחמה על ה' ועל תורתו, תוך התרסה גלויה כלפי שמיא, בהרס כל עיקרי הדת, כפי שאנחנו רואים שהולך ומתממש בימים אלו. 

ביום ראשון ג' תמוז (13 ביוני 2021), התקיימה השבעת ממשלת ישראל ה-36, הלא היא הממשלה הלא לגיטימית הראשונה, ממשלה שכל יסודה על שקר, החרמה ושנאה. היא אפילו לא הצליחה לגייס רוב של 61 חברי כנסת שיתמכו בהקמתה, רק 60 חברי כנסת הצביעו בעד, 59 התנגדו ואחד נמנע, וכך, על חודו של קול, הוחלף השלטון במדינת ישראל, ולאחר 4,456 ימים רצופים, בנימין נתניהו סיים את כהונתו רבת ההישגים כראש ממשלת ישראל.

כמעט שלושה חודשים חלפו מאז, וכל יום מעמיק את מימדי הכישלון של הממשלה הלזו, בכל התחומים. ממשלה שקיבלה מדינה כמעט נקיה מקורונה, עם אפס תחלואה ואחוזי התחסנות גבוהים ובתוך זמן קצר הפכה אותה למדינה שנמצאת במקום הראשון בעולם במספר המאומתים היומי ביחס לגודל האוכלוסייה, עם כמעט 12,000 מאומתים ביום ואלפי חולים במצב קשה, שלדאבון הלב נרשמים גם מאות נפטרים. כל זאת לנוכח אוזלת היד של הממשלה וחוסר היכולת בקבלת החלטות אפקטיביות בשל המחלוקות הפנימיות בקבינט מכחישי הקורונה, כך שגם ההחלטה על מתן החיסיון השלישי התקבלה באיחור שעלה במחיר יקר בחיי אדם. 

כישלון בגזרה הביטחונית, עם היפוך לרעה של המשוואה, כאשר כל התפרעות והפרת סדר של החמאס נענית בשורת הקלות נוספת, לרבות הקלות שלא היו כדוגמתן מאז מבצע צוק איתן, זאת דווקא לאחר הירצחו של לוחם מג"ב בראל חדריה שמואלי הי"ד. 

את הגזרה המדינית סיכם בהרחבה עמיתי בנימין גרנות בשבוע שעבר, וגם שם עולה דאגה עצומה לנוכח הצעדים המסתמנים, לאחר פגישת בנט עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, ופגישתו של בני גנץ עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, מה שמעלה חשש כבד לקידום צעדים מדיניים בלתי הפיכים והרסניים. 

בימים האחרונים עבר בכנסת תקציב הגזירות בקריאה הראשונה, בפתח כנס החורף תעמוד בפני הממשלה המשוכה של העברת התקציב בקריאה שנייה ושלישית. הם משוכנעים שלאחר מכן זה יבטיח יציבות לממשלה לפחות למשך שנתיים, אך דווקא אז לאחר שהמשימה המרכזית הושלמה, יכולים חילוקי הדעות והאגו להתגבר ולהביא לפירוק הממשלה. לנו לא נותר אלא להתפלל בכוונה יתרה: והרשעה כולה בעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.