שולחן עורך: שבוע מחשמל (טור שבועי)

יחיאל בן חיים
י"ד כסלו ה'תשפ"ב 18/11/21
מהו הסקנדל השבועי שמאיים על שלמות הממשלה • האם סיעת רע״מ בדרך לפרישה מהקואליציה • איך הצליח ח״כ יעקב אשר להביך את בנט • ועל איזו טעות בני גנץ מפחד להודות עד היום • ׳שולחן עורך, טור סיכום שבועי
שר הבטחון בני גנץ השבוע (באדיבות המצלם)
שר הבטחון בני גנץ השבוע (באדיבות המצלם)

השבוע הזה ממש היה יכול להיות ראש ממשלה חדש בישראל – בני גנץ. כן, השבוע הגיע מועד הרוטציה שהייתה אמורה להיות, לו הממשלה הקודמת הייתה ממשיכה בכהונתה כרגיל, ובני גנץ היה צועד אל לשכת ראש הממשלה. שלל הגרסאות והאשמות בסוגיה זו, נותחו ונגרסו עד דק. מי בדיוק אשם בפירוק הממשלה הקודמת, מי הראשון שהפר את ההסכם, איזה הסכם הופר, למה לא הועבר תקציב דו שנתי, ועוד כהנה וכהנה.

אין בסיפור הזה 'לא אשמים', אבל חשוב גם להזכיר מעט את העובדות, ומכאן ואילך כל אחד ייתן את הפרשנות שלו. אין ספק שהממשלה הקודמת החלה את דרכה בצליעה. אנשי כחול לבן לא ממש השלימו עם העובדה שהם הולכים לממשלה עם נתניהו והימין, אחרי שרצו בשלוש מערכות בחירות בדיוק על הטיקט הזה וההבטחה הגדולה להחליף את נתניהו. הלחץ מהשמאל ומתקשורת התעמולה היה כבד מנשוא, וזה גרם להם מהרגע הראשון להרגיש לא ממש מחויבים להסכם, ולהתנהל כמה שיותר עצמאית, כדי לנסות ולהוכיח שהם עדיין בשמאל ועדיין מקדמים את המדיניות שלו.

הפרת ההסכם הראשונה, כפי שכתבנו כאן בעבר ונחזור ונכתוב, לא הייתה אי העברת התקציב הדו שנתי, אלא הפרת ההסכם מצידו של בני גנץ בנושא העברת החוק להסדרת מעמד בני הישיבות. בהסכם הקואליציוני, שנחתם בין הליכוד לכחול לבן, מלבד הנושאים הנוגעים לחוק ממשלת החילופים, יש רק עוד נושא אחד שבו יש פירוט מדויק – החוק להסדרת מעמד בני הישיבות.

כדי שלא יהיו אי הבנות, אפילו הוכנס בתוך ההסכם הקואליציוני כל הנוסח של החוק המתוקן, בנוסח שהיה מוסכם על המפלגות החרדיות, ונקבע במפורש כי החוק יקודם מיד לאחר הקמת הממשלה. וכל זה נזכיר, בהסכם הקואליציוני המרכזי, זה שנחתם בין הליכוד וכחול לבן. החוק לא קודם, וקידומו נדחה על ידי גנץ שוב ושוב, עד כדי כך שהוא אף אסר על אנשי משרד הביטחון לדון עם הנציגים החרדים בגיבוש טיוטת הצעת החוק שהייתה אמורה להיות מוגשת.

נכון, זו הייתה טעות לפרק את הממשלה, והיה צריך לעשות הכל כדי לנסות ולפתור את הבעיות. אבל זו בעיקר חכמה של בדיעבד. ראשי גוש הימין כבר מודים שלא פעלו מספיק בנושא, לבני גנץ אין עדיין את האומץ לעשות זאת בפומבי. אבל כל זה דיון על העבר שלא ישנה משהו, מה שמשנה זה מה קורה עכשיו ומה יקרה בעתיד, ובהקשר הזה יש אדם אחד, בני גנץ שמו, שהיה יכול להיות השבוע ראש ממשלה, ובמקום זה הוא גלגל רזרבי בממשלה שבה אין לו יותר מדי השפעה או אפילו יחס של כבוד. גנץ הוא קורבן של תעמולת השמאל, לא קשה להבין שהוא לא מרוצה ממצבו הפוליטי, אם רק היה יכול היה מן הסתם מעדיף להקים ממשלה בקונסטלציה אחרת, שיתכן מאוד שהייתה מחזירה אותו לאפשרות להגיע ללשכת ראש הממשלה, אבל הוא לא יכול, כי הוא כבול לפחד ממה שהשמאל והתועמלנים בתקשורת יעשו לו. הוא בעצמו סיפר רק לאחרונה שהוא נאלץ להחליף את המכשיר הסלולרי שלו פעם בחודשיים וזאת בגלל הודעות והתקפות משמאל ולא מימין. עם פחד, מה לעשות, לא מגיעים לראשות ממשלה.

-----

העימותים בתוך קואליציית הניגודים נמשכים, וברע"מ שוב מאיימים להפיל את הצעות החוק של הממשלה. הויכוח הפעם מתמקד ב'חוק החשמל', אך מתפרס לנושאים נוספים, וברקע זה רק בשבוע שעבר נחלה הקואליציה שתי תבוסות בזו אחר זו, כשהאופוזיציה הצליחה להעביר שתי הצעות חוק. 'חוק החשמל', שכבר עורר מספר סערות בקואליציה, הוגש על ידי רע"מ ונועד למעשה להכשיר את הבנייה הבלתי חוקית בפזורה הבדואית בנגב. על פי החוק, גם בית שהוקם שלא כחוק, אם לאחר פרק זמן מסוים לא נהרסה הבנייה הבלתי חוקית, יחויבו הרשויות לחבר את הבית לתשתיות, כמו החשמל, מים וטלפון, על אף כאמור שמדובר בבית לא חוקי. החוק למעשה גם מתמרץ את עברייני הבנייה, כאשר על פי החוק משתלם שלא לציית לצווי הריסה ופינוי ולחכות עד שתחלוף תקופת הזמן, עד שהרשויות יחויבו בחיבור לתשתיות.

ברע"מ לא הסתפקו בכך, ובמהלך הדיונים להכנת החוק בוועדת הפנים בראשותו של ח"כ ווליד טאהא נוספו שינויים בחוק, בניגוד לסיכומים המוקדמים, מה שהוביל שוב לפיצוץ ולעימות בין טאהא לשרת הפנים איילת שקד. ההצבעה על החוק הייתה אמורה להתקיים ביום שני, אך בעקבות העימות, ננעל הדיון בוועדת הפנים בנושא ללא ההסכמות וההצבעה על החוק נדחתה. יחד עם זאת ברע"מ מתכננים לעלות את החוק ביום שני הקרוב, ומאיימים כי אם החוק לא יעברו אם יצביעו כנגד הצעות חוק ממשלתיות ושל הקואליציה, מה שעלול להפיל את הצעות החוק, בשל הרוב הדחוק של הקואליציה הנשענת על תמיכת רע"מ.

וזה לא הכאב הראש היחיד של הקואליציה בהקשר של רע"מ. בשבוע שעבר, כאמור, הצליחה האופוזיציה להעביר על חודו של קול שתי הצעות חוק. הצעת חוק אחת, הנוגעת להקמת בית חולים בסכנין, עברה לאחר שאחד מחברי רע"מ ח"כ מאזן גנאים הצביע בניגוד לסיכומים ולעמדת הקואליציה. גורם בכיר בסיעת רע״מ אמר לישראל היום: ״מאזן גנאים הביך את כולנו כאשר הצביע עם האופוזיציה, ומה שיותר חמור זה שהוא לא עמד במילה שנתן ליו״ר המפלגה מנסור עבאס שהוא יצביע נגד החוק. גנאים פשוט שיקר לנו במצח נחושה והעדיף את טובתו האישית על טובת הסיעה והקואליציה כיוון שהוא מתכוון להתמודד, שוב, על ראשות עריית סח׳נין בבחירות המקומיות שיהיו בעוד כשנתיים".

גנאים מצידו לא מתרגש מהביקורת ובראיון לרדיו 'נאס' אמר: ״אם אני אדרש שוב להיות במצב הזה, שבו יהיה עליי להפר משמעת קואליציונית או להצביע נגד צו מצפוני, אני אתפטר מתפקידי כחבר כנסת״. ההתנהלות הזו מעוררת חשש כבד בקרב ראשי הקואליציה, כי היא תהווה פתח לעוד חברי כנסת להפר את המשמעת הקואליציונית ולהתנהל באופן עצמאי בהצבעות שונות. הצעת חוק נוספת שהאופוזיציה הצליחה להעביר, היא של ח"כ הרב יעקב אשר, המרחיבה את הגדרת הגזענות האסורה בחוק, כך שתכלול גם הסתה כנגד הציבור החרדי.

ובזמן שהקואליציה רעועה, פועלים בכיריה לקדם את חוקי ההשתקה האנטי דמוקרטים. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה השבוע (ראשון) את הצעת החוק שמקדם שר המשפטים גדעון סער להגבלת תקופת הכהונה של ראשי ממשלה. על פי הצעת החוק, כהונתו של ראש הממשלה תוגבל לשמונה שנים בלבד, כלומר כשתי קדנציות מלאות. לפי נוסח הצעת החוק, הספירה של שמונת השנים יחלו רק מרגע שהחוק יעבור, כלומר נתניהו יוכל להתמודד ולהיבחר שוב לראשות הממשלה למשך שמונה שנים, ולא יספרו השנים שבהם כבר כיהן כראש ממשלה.

מהליכוד נמסר בתגובה: "ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו שולל חוק הגבלת כהונה כלשהו, בין אם זה חל עליו ובין אם לאו. דמוקרטיות פרלמנטריות אינן מגבילות כהונות של ראשי ממשלה אלא משאירות לציבור את ההחלטה לבחור בבחירות חופשיות מי ימשיך להנהיג אותו בכל פעם. "כך למשל אזרחי גרמניה בחרו שוב ושוב בקנצלרים קוהל ומרקל לכהונות של 16 שנה וכך גם אזרחי קנדה שבחרו בפייר טרודו לכהונה של 15 שנה. איש לא חשב שקנדה וגרמניה אינן דמוקרטיות למופת. הניסיון של מי שאינו עובר את אחוז החסימה להגביל את בחירת הציבור באשר למי שינהיג אותו הוא אנטי דמוקרטי בעליל".

ואם מדברים על כהונה בלתי מוגבלת, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד שמשמש בתפקידו מאז הוקמה המפלגה לפני כמעט עשור, והאריך שוב ושוב בחשאי ובמחטף את כהונתו בראשות המפלגה, הודיע כי סוף סוף יהיו בחירות ליו"ר. ה"בחירות" המדוברות לא יתקיימו במתכונת של פריימריז, אלא מבין חברי הוועידה, שטרם ברור כיצד בדיוק תורכב. הועידה המפלגתית תמנה כ-1,000 חברים והם שיבחרו, בעוד פחות מחודשיים את יו"ר המפלגה. אם אתם רוצים להגיש מועמדות, יש לכם זמן עד 21.12.2021. בתקנון החדש נכתב כי מי שיוכלו להיות חלק מהוועידה הם מי שמזדהים ופועלים למען מטרות המפלגה ומדיניותה ושילמו את דמי החבר במועד בהתאם לתקנון. עוד בתנאי הסף: אי-הרשעה בפסק דין בעבירה שיש עימה קלון.

במקביל, תוקם גם ועדה מסדרת שתרכיב את הרשימה לכנסת, הוועדה תכלול ח"כ מכהן או ח"כ לשעבר מטעם המפלגה, מנכ"ל המפלגה ושני וחברי הנהלה נוספים. ליו"ר המפלגה תהיה שמורה הזכות לשבץ ברשימה מועמדים שלא נבחרו על-ידי אותה ועדה מיוחדת, אך מספר השריונים לא יעלה על שני חברים על כל עשירייה, כלומר שישה מקומות עד המקום ה-30. בנוסף, יו"ר המפלגה יוכל לשריין מועמדים שאינם חברי מפלגה. נכון לעכשיו, טרם הודיע אדם כלשהו על כוונתו להתמודד לתפקיד, וחברי כנסת מטעם 'יש עתיד' שנשאלו על כך, אמרו כי אין בכוונתם להתמודד בשלב זה כנגד לפיד.

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.