שולחן עורך: סערה בכוס תה (טור שבועי)

לאחר שכחול לבן כשלה במשימתה להחליף את נתניהו, עלו קולות בולטים במחנה השמאל – מרכז בדבר הצורך במפלגה חדשה שתוריד את הליכוד מהשלטון. למעשה, זהו ניגון שחוזר על עצמו מידי מערכת בחירות. זה החל במערכת הבחירות ב-99, כשאהוד ברק הקים את מפלגת 'ישראל אחת', שהורכבה ממפלגת העבודה השמאלית, לצד מפלגת גשר של פורשי הליכוד. ברק הצליח במשימתו, אך ממשלתו לא החזיקה מעמד זמן רב, ותוך שנה וחצי הליכוד חזר לשלטון. 

לאחר תוכנית ההתנתקות, הבין שרון שלא יצליח להיבחר שוב דרך מפלגת הליכוד והקים את מפלגת קדימה, שהורכבה מנציגי מרכז – שמאל. שרון לא זכה לראות בהצלחת מפלגתו, לאחר שקיבל שבץ מוחי לפני הבחירות, אבל יורשו אהוד אולמרט ניצל את הפלטפורמה המפלגתית כדי להיבחר לראשות הממשלה. ב-2009 חזר נתניהו לנצח בבחירות, כשבכל פעם הועמדה מולו מפלגת שמאל – מרכז גדולה. בהתחלה זו הייתה קדימה, לאחר מכן יש עתיד, בהמשך המחנה הציוני ובשלושת הסבבים האחרונים – כחול לבן, שהגיעה הכי קרוב להכנעת נתניהו, אבל סיימו לבסוף יחד איתו באותה ממשלה. 

עם ההבנה שהמערכת הפוליטית הישראלית נכנסת לבחירות נוספות, שוב החלו השיחות על הקמת מפלגה, ''שהפעם'' תצליח להכניע את נתניהו. השמות המדוברים להנהגת המפלגה, ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, הנחשב למתנגד בולט לנתניהו, לצד הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט. אלא שלבסוף התברר שהמפץ הגיע דווקא מהצד הימני של המפה הפוליטית ועוד מתוך שורות הליכוד. הכירו את 'התקווה החדשה', כן זהו שמה הגנרי של המפלגה שהוקמה על מנת להדיח את נתניהו על ידי גדעון סער. 

סער נחשב במשך שנים ליורש הפוטנציאלי. מגיל צעיר היה פעיל הליכוד ובגיל 33 בלבד מונה למזכיר הממשלה בקדנציה הראשונה של נתניהו. לאחר מכן, כיהן בתפקיד תחת שרון. עם פרסום תוכנית ההתנתקות ופרישת שרון מהליכוד לקדימה, נותר סער בין הבודדים במפלגה לצד נתניהו והיה לבן בריתו. כשנתניהו ניצח את בחירות 09 הוא מונה לתפקיד הרגיש של ניהול המשא ומתן הקואליציוניובהמשך כיהן תחת נתניהו כשר החינוך וכשר הפנים וזכה להוקרה מקיר לקיר על תפקידו המקצועי.

לקראת בחירות 15 הודיע במפתיע על פרישה זמנית מהחיים הפוליטיים. הנחת העבודה הייתה כי סער מעוניין לנצח את נתניהו בבחירות הפנימיות להנהגת הליכוד ועל כן הוא לוקח פסק זמן לארגן את השורות. לקראת הבחירות לכנסת ה-21, הבחירות הראשונות מתוך השלוש, הודיע סער על חזרה לפוליטיקה. עם זאת, באותה נקודת זמן לא נערכו פריימריז לראשות המפלגה. ההתמודדות אם כן נדחתה להזדמנות הראשונה וזו הגיע לקראת הבחירות האחרונות, כשחוקת הליכוד חייבה לקיים בחירות פתוחות. סער נימק את התמודדותו בטענה כי נתניהו חסום מלהרכיב ממשלה וכי עליו להניח את המפתחות ולהתפטר. 

היו אלה קולות ביקורת ראשונים נגד נתניהו מצד בכיר במפלגת הליכוד, אחרי עשור בהן נתניהו נחשב למנהיג הבלתי מעורר של המפלגה. בתחילת מערכת הבחירות התייצבו לצידו של סער עוד ועוד בכירים במפלגה ונראה היה כי לראשונה בתולדותיו הליכוד ידיח יו"ר מפלגה מכהן, אלא שהתקווה נגוזה במהירות בליל הבחירות, כשהתברר שנתניהו ניצח ברוב מוחץ של 72%. כזכור את מסע הבחירות הפנימיות פתח נתניהו דווקא בבית שמש, העיר שבה הוא זוכה לאחוזי תמיכה גבוהים במיוחד. 

לאחר הבחירות נקם נתניהו בסער ולא מינה אותו לתפקיד בממשלה, על אף שהתברג גבוה ברשימת הליכוד. סער לא הגיב, הוא מילא את תפקידו כחבר כנסת מהקואליציה ולא ניפק אמירות מטלטלות כנגד נתניהו. להפך, עד לפני שבועיים אף הציע את עזרתו בנושא המאבק בבלימת נגיף הקורונה, כשהציג לנתניהו בפגישה פרטית תוכנית למיגור הנגיף. נראה היה כי סער הפנים שכל עוד נתניהו באזור היורשים צריכים לשבת בשקט. אבל לא. השבוע, עם התקרבות פיזור הכנסת הודיע במפתיע על פרישתו מהליכוד והקמת מפלגה חדשה בשם ''התקווה החדשה''. 

למרות שמפלגתו בקושי בת שבועים, הסקרים שנערכו לאחר הקמת המפלגה חזו לתקווה החדשה כ-15 עד 17 מנדטים ואף 22 נציגים במידה והרמטכ"ל לשעבר אייזנקוט יחבור אליו. פילוח הסקרים הראה, כי סער "שואב" מנדטים מכחול לבן ויש עתיד, לצד פגיעה קלה בליכוד. כלומר, על אף דעותיו הניציות של סער ועל אף היותו תוצר של מפלגת הליכוד הימנית, מצביעי השמאל – מרכז בישראל רואים בו אלטרנטיבה שלטונית לנתניהו. 

בסך הכל, לפי הסקרים בכנסת הבאה צפויים להיבחר כ-80 חברי כנסת במפלגות הנחשבות לימניות אידאולוגית –הליכוד, ימינה, התקווה החדשה, ישראל ביתנו, ש"ס ויהדות התורה – אחרי שבכנסת הנוכחית מכהנים רק 65 כאלה. מה שמלמד שוב שהבחירות בישראל מזמן הן לא על רקע אידאולוגי, אלא סביב שאלה אחת בלבד – בעד או נגד נתניהו, כך שגם 120 מנדטים לימין לא יעזרו לנתניהו, אם הוא לא יצליח להשיג 61 מנדטים שכן ילכו אתו. 

נתניהו צריך להיות מודאג מאוד מהמפלגה החדשה של סער, שכן אם הסקרים יצדקו בסופו של יום הבחירות לראשונה יווצר תרחיש של הקמת ממשלה אלטרנטיבית לנתניהו. עד היום לא הייתה הזדמנות כזו. קחו למשל את כחול לבן של גנץ, האפשרות היחידה שלה להקמת ממשלה הייתה ברית פוליטית עם הרשימה הערבית המשותפת, שחלק מחבריה שוללים את זכותה של ישראל להיחשב כמדינה יהודית. גם עבור מפלגה שקמה להחליף את נתניהו, זה היה צעד אחד יותר מידי. מנגד, הסקרים כעת מציגים גוש של 61 מנדטים שיורכב ממפלגתו של סער, מפלגת ימינה של בנט, ישראל ביתנו של ליברמן ובשיתוף יש עתיד של לפיד ומה שיישאר מכחול לבן, שלפי כל הסקרים צפויה להתרסק ולקבל מספר חד ספרתי של מנדטים. 

מי ששמח מהתמודדות של סער הם בכירי המפלגות החרדיות. במשך שנים ש"ס ויהדות התורה נחשבו ללשון מאזניים בקואליציה, מה שהעניק להם כוח רב לדאוג עבור מצביעיהן, למרות שהחרדים במיעוט. בבחירות האחרונות איבדו החרדים את כוחם, והם נאלצו להצטרף לממשלת האחדות של הליכוד וכחול לבן כגלגל שלישי. התוצאה: חוק דחיית הגיוס עבור תלמידי הישיבות, הנחשב לחוק דגל עבורן לא קודם. כעת, בהינתן גוש מפלגות בראשות סער מול הליכוד, החרדים חזרו לעמדת הכוח והמיקוח שלהם. יתרה מכך, סער נחשב למקורב מאוד לראשי המפלגות החרדיות ובשנים האחרונות אף נצפה לא פעם עולה למעונו של מרן הגר"ח קניבסקי לקבל ברכה ועצה. 

אבל החגיגה החרדית התנפצה ביום רביעי האחרון כשסער בחר באופן תמוה ביותר להעדר מהצבעה על חוק יסוד השוויון - מה שגרם להעברתו בקריאה טרומית. ומה רע בשוויון, ישאל לבטח הקורא. זהו, ששוויון זה דבר לא רע, השאלה רק מה משווים. מאחורי החוק עמדו 2 קבוצות עיקריות. מחד הרשימה הערבית המשותפת, שזוממת לבטל את חוק הלאום, המגדיר את ישראל כמדינת הלאום היהודית. חוק הלאום נמצא בימים אלה בדיון בבית המשפט העליון ששופטיו ידועים בעמדות הפרוגרסיביות. אומנם לבטל את חוק הלאום הם יתקשו, אך במידה וחוק השוויוןיעבור יוכלו השופטים לפלפל כדרכם שהחוק החדש קובע גם שוויון לאומי בין הערבים ליהודים. 

הקבוצה האחרת שעמדה מאחורי החוק, היא זו הקוראת לפגוע פעם אחר פעם בקדושת המשפחה היהודית, כשמטרתם ברורה לכל. לצד כל זאת, הביעו במפלגות החרדיות חשש מהעברת החוק, שיפגע בכל נושא הסטטוס קוו בין דתיים לחילונים בישראל. כך למשל, לא יתאפשר להעביר בעתיד חוק שיאפשר את אי גיוסם לצה"ל של תלמידי ישיבות, שכן הוא יפגע בחוק יסוד השוויון (חוקי יסוד נחשבים ל''חוקה'' הישראלית). כך למשל, התנועה הרפורמית תוכל לדרוש הכרה בישראל. כך גם לא יתאפשר לדרוש במכרזים שלא לעבוד בשבת, ועוד שלל השלכות קשות. 

וכך, כשהצעת החוק עלתה ביום רביעי הסתובבו חברי הכנסת החרדים במסדרונות משכן הכנסת, הסבירו לחברי הכנסת את הסכנות הטמונות בחוק, והצליחו לגייס מספר דרוש של חברי כנסת שיביא לתיקו בהצבעה, מה שיגרום בפועל להעברת החוק. אלא שדקות לפני ההצבעה נעלם סער מהמליאה. לצד זאת, חברת הכנסת מיכל שיר, הנחשבת לבת בריתו של סער, הודיעה כי היא לא מצביעה אם סער לא נמצא, והצעת החוק עברה ברוב של שתי קולות. סער נכנס "במקרה" דקה לאחר ההצבעה וטען כי נאלץ לצאת לקחת משהו מרכבו וכי הוא מעוניין להצביע, אך היה זה מאוחר מידי. במפלגות החרדיות הביעו זעם רב. "חבר כנסת יכול להצביע או להצביע כפי מצפונו", אמר לנו אחד הח"כים החרדים, "אבל סער שיקר. הוא התחייב להצביע נגד החוק וברגע האמת נעדר. יהיו לכך השלכות". 

את האיומים צריך לקחת בפרופורציות, בגלל הצבעה אחת לא שורפים גשרים. מה גם, שבמידה וסער יוכל להקים ממשלה עם המפלגות החרדיות, אין סיבה מהותית שהם לא יצטרפו אליו אם יתחייב לתת להם את מבוקשם. עם זאת, הצבעה על נושא כל כך עקרוני יכולה ללמד על הלך רוח ועל איש קצר רואי, שלא מעלה על דעתו אלו מטעמים שופטי בית המשפט העליון יכולים לעשות עם החוק יעבור בסופו של דבר, וכלל לא בטוח שהליך השלמת החוק יסתיים לפני פיזור הכנסת. 

בינתיים טרם נקבע תאריך לפיזור הכנסת. בכחול לבן קיוו להשלים את חוק פיזור הכנסת ולקבוע את תאריך הבחירות לג' ניסן. נתניהו מצדו מתנגד. מבחינתו לדחות את מועד הבחירות, עד לאחר שהחיסונים נגד הקורונה שנחתו בישראל בשבוע האחרון יחולקו ויתחילו להשפיע. לשיטתו, עם מיגור הקורונה הוא ישיג ללא בעיות את הרוב הדרוש של 61. בשם כך הוא הציע לערוך בחירות לאחר פסח, אלא שהצעתו נדחתה על ידי כחול לבן. בשל כך, הליכוד כעת לא מקדם את חוק פיזור הכנסת. אומנם אם לא יועבר תקציב עד ה-23 לחודש הכנסת תתפזר אוטומטית והבחירות יחולו בי' ניסן, אבל עד אז יש שבוע וחצי יותר מידי שנתניהו יכול לנסות להקים ממשלה חדשה. בינתיים האפשרות הזו נראית כלא ריאלית, אבל לנתניהו לא אכפת לדרוך עוד קצת על העצבים החופפים של גנץ, בטח בזמן שהוא חותם על עוד הסכם שלום עם מדינה ערבית.