שולחן עורך: חוק הביאוס (טור שבועי)

יחיאל בן חיים
י"ח אלול ה'תשפ"א 26/08/21
החוק שהדיח את נתניהו מהשלטון חוזר לכותרת • האם בחורי הישיבות יעמדו ביעדי הגיוס שהציבה הממשלה • מה המחלוקת שקורעת מבפנים את המפלגות החרדיות • איזה פיגוע תקשורתי הסעיר את הממשלה • ועל מה ראש הממשלה בנט מיהר להתנצל • ׳שולחן עורך׳ טור סיכום שבועי
ראש הממשלה בנט במהלך ביקורו בארה"ב השבוע (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
ראש הממשלה בנט במהלך ביקורו בארה"ב השבוע (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

ממשלת ישראל אישרה השבוע את תזכיר חוק הגיוס החדש. הצעת החוק מסדירה את דחיית הגיוס של תלמידי הישיבות, אך בד בבד קובעת גם ייעדי גיוס שנתיים עבור המגזר החרדי, כאשר במידה והמגזר לא יעמוד ביעדים יוטלו סנקציות כלכליות על הישיבות.

הצעת החוק היא שחזור של הצעה אותה ניסח ליברמן, בתקופת כהונתו כשר הביטחון תחת ראש הממשלה הקודם. באותה תקופה ליברמן היה שותף למפלגות החרדיות. חוק הגיוס שהחרדים העבירו נפסל בבג"ץ ומשרד הביטחון נדרש להכין תזכיר חוק חדש. ליברמן אכן ניסח הצעת חוק, אליה התנגדו בהצבעה בכנסת כלל המפלגות החרדיות. ליברמן נעלב, האשים את החרדים בצביעות וטען כי הם הסכימו להצעת החוק שהניח. מפה היחסים עם ליברמן הלכו והחריפו, הוא פרש מהממשלה, הכנסת התפזרה ועם ישראל יצא להצביע פעם אחר פעם, עד שלבסוף בנט הצליח להקים ממשלה מן הגורן ומן היקב.

וכעת, הממשלה חזרה לזירת הפשע. לא שהיו להם ברירות, פשוט בית המשפט העליון קבע כי אם תוך שלושה חודשים לא תונח הצעת חוק שתסדיר את אי גיוס תלמידי הישיבות, צה"ל יצטרך לגייס את כולם. היות ואיש אינו מאמין שיהיה אפשר לגייס מגזר שלא חפץ בגיוס, לא נותר אלא להסדיר את המצב הקיים. לפי הצעת החוק נקבעו ייעדי גיוס שנתיים למגזר החרדי. השנה צריכים להתגייס 1,566 חיילים חרדים, שנה הבאה 1,691 ולאחר מכן 1,827 וכן הלאה. לצד הגיוס לצבא, נקבעו גם ייעדי גיוס לשירות לאומי של מאות תלמידי ישיבות בשנה. כלומר, משטרה, כוחות רפואה וכדו'. הצעת החוק קובעת סנקציות כלכליות על תקציב הישיבות, במידה ותוך שנתיים הישיבות לא יעמדו בייעד הגיוס. כמו כן, נקבע כי אם אי העמידה ביעדים תימשך שלוש שנים ברציפות, אזי החוק יפקע וחובת הגיוס תוכל על כולם.

על פניו, מספר המתגייסים החרדים הנדרש לא נשמע גבוה. אלא שלפי נתוני איגוד מנהלי הישיבות בישראל, כלל תלמידי הישיבות הגבוהות עומד על כ-40 אלף תלמידים. כלומר, יעד הגיוס לשנה הנוכחית -כאלף חמש מאות תלמידים, שווה ערך לכארבעה אחוז מכלל התלמידים. יתרה מכך, בשנה האחרונה התגייסו 1,222 חיילים חרדים – ההגדרה לחייל חרדי מבחינת החוק, זה מי שלמד במוסד חרדי לפחות שנתיים בין הגילאים 14 ל-18. כלומר, מלבד כל מי שנשר מהישיבות והתגייס יש צורך בעוד 300 מתגייסים חדשים מקרב בני הישיבות. מהיכן הם יגיעו?

יתרה מכך, לאחר ויכוח עז בתוך הממשלה נקבע כי בשנתיים הקרובות כל תלמיד ישיבה בגיל 21 יקבל פטור מגיוס אוטומטי. הממשלה הציגה זאת כאינטרס כלכלי, לטענתם תלמידי ישיבות ואברכי הכוללים הם ''קהל שבוי'''. הסיבה – כיום גיל הפטור מגיוס עומד על 26. רבים מתלמידי הישיבות, כך לטענתם, בעצם רוצים ללמוד תואר אקדמאי או לצאת לעבוד, אבל לא עושים זאת, כי אם הם לא יהיו רשומים בישיבה או בכולל יגייסו אותם. על מנת לעודד יציאה לעבודה של הגברים החרדים, הורד גיל הפטור.

אלא שכאן הקונץ. רבים מהמתגייסים החרדים כיום, הם נשואים מעל גיל 21. הסיבה לכך זה מסלולים ייעודיים בצבא שנפתחו עבור חרדים מבוגרים. בד"כ זהו מסלול המשלב לימודים אקדמאיים עם שנות שירות בצה"ל. כעת הם הורדת גיל הפטור – כל אלה שיתגייסו מעל גיל 21 לא יספרו ביעד. כך שיעד הגיוס לשנים הקרובות הוא בלתי אפשרי ולא ריאלי.

מלבד כל הפלפולים על אחוזי המתגייסים וההיתכנות לכך, בשנים האחרונות נקרעות המפלגות החרדיות מבפנים עקב הוויכוח על חוק הגיוס. יש את העמדה הקיצונית השוללת בכלל שיתוף פעולה עם הצבא וגורסת כי הציבור החרדי אסור לו להסכין לגיוס, אפילו לא של תלמיד ישיבה לשעבר וגם במחירים קשים – כלכליים ואף פליליים. מנגד, קיימת העמדה הרווחת יותר, כי לאור אחוזי נשירה מהישיבות, כשבד"כ הנושרים מתגייסים, ניתן להסכים על הצעת חוק הכולל יעדי גיוס.

בין שתי העמדות נמצא ח"כ מאיר פרוש, הטוען כי ניתן להגיע להסדר עם הצבא, אך בלי יעדי גיוס כלל: "כל חוק הכולל בתוכו יעדי גיוס הוא הימור מסוכן והיהדות הנאמנה תאבק על כך בכל כוחה. אנו נחזור שוב ושוב על אותם דברים, הדרישה הנחרצת של היהדות הנאמנה היא שכל לומד תורה באשר הוא יקבל דיחוי ללא שום תנאי כפי שהיה מאז קום המדינה, ולכן כל חוק שאינו כזה, גם אם נעשים בו שינויים קוסמטיים כאלו ואחרים, לא יתקבל על ידינו ונעשה הכל בכדי למנוע את אישורו בכנסת".

"אנו שוב חוזרים לאותה מציאות שערורייתית ובלתי נתפסת: אם בחורי הישיבות יתמידו וישקדו בלימוד התורה, מה שיביא לכך ש'יעדי הגיוס' לא יתמלאו,  במלא החוק יפקע לאחר מספר שנים, ומה שמוצע זה לסגור את הישיבות והכוללים חס וחלילה ? הרי זה בלתי מתקבל על הדעת. למותר לציין כי היהדות הנאמנה תעשה הכל בכדי למנוע בכנסת את המשך הליכי החקיקה, כי אין לנו זכות להמר אפילו על לומד תורה אחד שיאלץ חלילה לעזוב את תלמודו בעקבות חוק מביש ומקומם זה". כעת במפלגות החרדיות מנסים לגבש עמדה אחידה, לקראת העברה הצפויה של הצעת החוק במליאת הכנסת עם פתיחת מושב החורף.

*****************

המצב הביטחוני בדרום נראה היה בשליטה, לאחר המצבע הצבאי ''שומר החומות''. בשבועיים האחרונים המצב החל להתערער, בעקבות שיגור בלוני תבערה, המשיך בטפטוף טילים לעבור העורף ובסוף השבוע הפך לסערה משמעותית, עם הפגנה אלימה של תושבי הרצועה על גדר הגבול. מתיאורי החיילים בשטח, נראה כי הפקודות שניתנו היו ''להכיל'' את ההפגנה ולא לגרום להחרפת המצב. אלא שבשלב מסוים, מחבלים התקרבו לעבר גדר המערכת וביצעו ירי מקרוב לעבר לוחמי משמר הגבול, ירי ממנו נפגע קשה סמ"ר בראל חדריה שמואלי.

חבריו של הפצוע ליחידה, תיארו לכלי התקשורת את הבלבול בפקודות – מצד אחד הוראה לפתוח באש אם הם בסכנת חיים, אבל במקביל אזהרה לא לפתוח בירי מיותר נגד אלה שמתקרבים לגדר. כמו כן, הם סיפרו כי לקח זמן עד שניתן להם האישור לירות כדורי גומי, כנגד המפגינים שהתקרבו בצורה מסוכנת לגדר הגבול, כשלבסוף אחד מהם אף ביצע ירי מקרוב, ממנו נפצע בראל.

האירוע הקשה ובעיקר התגובה הישראלית המינורית, גרר ביקורות קשות מהצד הימני של המפה הפוליטית, אך במציאות הישראלית בה הכל זה כן או לא ביבי, הקהל לא מתרגש. גם האמירה השערורייתית של שר התפוצות נחמן שי, לפיה "צה"ל צריך להגיב, אבל לא עכשיו כשבנט בביקור מדיני בארצות הברית", לא הפכה לסערה תקשורתית. דווקא שיחת החיזוק בין בנט להורי החייל הפצוע, הפכה לשערורייה תקשורתית ומעניין לעקוב איך ראש הממשלה יצא ממנה. לא די שבנט התבלבל בשמו של החייל ולא ידע היכן הוא מאושפז, הוא גם לא הגיב לאבי החייל שהעלה בפניו תהיות קשות. "אני רוצה לשאול אותך שאלה, מדוע אתם ממשיכים עם המחדלים האלה? הם מתקרבים עד הגדר. איפה אתם חיים? באיזה עולם? מה, אתם לא יודעים לקבל החלטות?", האשים האב את ראש הממשלה בדמעות. "ממה אתה מפחד, תתעורר! סליחה שאני קצת תוקף, ממי אתה מפחד? מעבאס? אני לא מנצל את המצב, אבל אני אגיד לך את זה - אתה פחדן. כל הממשלה שלך פחדנים. תעשו משהו. תעיפו אותם מהשטח לקילומטרים. מה זה, איפה אתם חיים? אין לכם ילדים?". בנט נותר חסר מילים מול התהיות הקשות.

להעצמת המבוכה, הוריו של החייל התראיינו וסיפרו כי הפוליטיקאי היחיד שהתקשר ודווקא היה בקיא בפרטים וגילה רגישות, היה יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו. "נתניהו צלצל, שאל שאלות וברכות ובכה בטלפון, בכה. כל פרט על הלוחם הוא ידע, על הניתוחים. אדון בנט לא יודע איך קוראים ללוחם, שאל באיזה בית חולים הוא. בושה וחרפה. בושה וחרפה", סיפרה אימו.

האירוע הפך ל'תקרית תקשורתית משמעותית. הצבא הוא עדיין ''צבא העם''. הורים שמאלנים ממשיכים לשלוח את ילדיהם לצבא, על אף התנגדותם להמשך השליטה הישראלית ביו"ש, ואין הורה אחד שלא התהפכה לו הבטן לשמוע את אבי החייל מעלה תהיות ונענה בשתיקה מביכה מצידו של בנט. לא פלא שבנט מיהר להוציא התנצלות לאחר פרסום השיחה בכלי התקשורת, אבל נראה שהוא יצטרך הרבה יותר מזה, כדי להשאיר את האירוע המביך בעבר.

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.